חוסן במערכת החינוך: בין עמידות לגמישות

לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023, מערכת החינוך בישראל מצאה את עצמה מתמודדת עם אתגרים חדשים, הן ברמה האישית והן ברמה הקהילתית. החוסן, שהיה נושא מרכזי בשיח החינוכי, הפך לנושא קריטי בהקשר של התמודדות עם טראומה ושיקום. 

היסטוריה של המושג "חוסן"

המונח "חוסן" התפתח בשדה הפסיכולוגיה והסוציולוגיה בשנות ה-70 וה-80, כאשר חוקרים החלו לחקור מדוע חלק מהילדים המתמודדים עם קשיים גדולים מצליחים להתפתח בצורה חיובית, בעוד אחרים לא. בהמשך, המושג התפשט לתחומים נוספים, כולל חינוך, בריאות הציבור ופסיכולוגיה קהילתית.

החוסן נתפס בשני אופנים:

• עמידות (Resilience as Resistance): היכולת של פרט או קבוצה לשמור על יציבות ולהתנגד להשפעות שליליות.

• גמישות (Resilience as Adaptability): היכולת להסתגל לשינויים ולהתמודד עם אתגרים בצורה יצירתית.

• 
  

חוסן אישי: עמידות, גמישות ולמידה מתוך תהליך

חוסן אישי מתייחס ליכולת של פרט להתמודד עם קשיים ולחצים תוך שמירה על בריאות נפשית והתפתחות חיובית. הוא כולל תכונות כמו אופטימיות, גמישות ויכולת פתרון בעיות. במערכת החינוך, פיתוח חוסן אישי חשוב במיוחד, שכן הוא מאפשר לתלמידים להתמודד עם אתגרים לימודיים וחברתיים בצורה אפקטיבית.

הגדרה מקובלת לחוסן אישי היא היכולת להסתגל בצורה טובה למצבי חיים קשים, טראומטיים או מאתגרים, במיוחד באמצעות גמישות נפשית, רגשית והתנהגותית (American Psychological Association, n.d.). במילים אחרות, מדובר ביכולת להישאר יציב, להחלים במהירות, ולפעמים אף לצמוח מתוך חוויות קשות.

מחקר של Ariel (2025) מצביע על כך שהתקפות הטרור של ה-7 באוקטובר 2023 השפיעו באופן משמעותי על החברה הישראלית, וגרמו לעלייה במצוקה הרגשית בקרב תלמידים. החוסן האישי מאפשר לתלמידים להתמודד עם מצבים אלו בצורה טובה יותר, ומסייע בשמירה על בריאותם הנפשית.

סדנת נגרות תהליכית יכולה לשמש ככלי לפיתוח חוסן אישי. במהלך הסדנה, תלמידים מתמודדים עם אתגרים טכניים, לומדים לתכנן ולבצע משימות, ומפתחים תחושת הישג. תהליך זה מחזק את תחושת המסוגלות העצמית ומסייע בהתמודדות עם קשיים. בנוסף, בסדנה יש הזדמנות לטעות, להבין את הטעות, לא להיבהל, לתקן וללמוד על עצמי מתוך תהליך התיקון.

חוסן חברתי: קשרים ותמיכה הדדית

חוסן חברתי מתייחס ליכולת של קבוצה או קהילה להתמודד עם קשיים ולחצים תוך שמירה על קשרים חברתיים חזקים, שיתוף פעולה ותמיכה הדדית. במערכת החינוך, חוסן חברתי חשוב במיוחד, שכן הוא מאפשר לתלמידים לפתח קשרים בין-אישיים, לעבוד בצוותים ולהתמודד עם אתגרים חברתיים בצורה אפקטיבית. מחקר של Cohen ו-Friedman (2018) מצביע על כך שסביבות לימודיות תומכות מקדמות חוסן חברתי בקרב תלמידים, בעיקר על ידי חיזוק תחושת השייכות והאחריות ההדדית בכיתה.

סדנת נגרות תהליכית יכולה לחזק חוסן חברתי בצורה טבעית ומשמעותית. במהלך העבודה, התלמידים לומדים לסמוך אחד על השני, להתמודד עם לחצים שנוצרים באינטרקציה חברתית, להשתתף כחבר מהמניין בפרויקטים מסוימים, ובפרויקט אחר להוביל את הקבוצה. התנסות זו מחזקת את תחושת השייכות, את יכולת התקשורת והעבודה בצוות, ומפתחת כישורים חברתיים שחשובים גם מחוץ לסדנה.

החוסן, הן האישי והן החברתי, הוא מרכיב מרכזי במערכת החינוך, במיוחד בהקשר של התמודדות עם אתגרים ומשברים. פיתוח חוסן אישי וחברתי מאפשר לתלמידים להתמודד עם קשיים בצורה אפקטיבית, ומסייע בשמירה על בריאותם הנפשית. סדנאות נגרות תהליכיות, המשלבות יצירה, תכנון ועבודת צוות, הן כלי יעיל לפיתוח חוסן זה, ומציעות הזדמנויות למידה שמחזקות הן את הפרט והן את הקבוצה.

מקורות:

• Ariel, D. (2025). Individual Resilience as a Mediator Between Demographic Factors and Emotional Distress Following the October 7, 2023 Hamas Attack. PMC. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12317666/

• American Psychological Association. (n.d.). Resilience. https://www.apa.org/topics/resilience

• Cohen, J., & Friedman, M. (2018). Social resilience in schools: The role of supportive environments. Educational Psychology Review, 30(4), 1023–1037.